#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תטז. במצא מתים סמוכים זה לזה לרבנן אין רואים את האמצעים כאילו אינם ולר""ש רואים, ולגבי שורות גפנים הסמוכות זו לזו השיטות הפוכות? "	"אין סתירה בדברי ר""ש. לענין כרם אין להחשיב את שורות הגפנים כאילו אינם משום שאנשים אינם נוטעים כרם על דעת לעקור גפנים מבנתיים, אבל לענין מתים פעמים שמזדמן לקוברם בבין השמשות של ערב שבת וקוברם בין המתים על מנת לשוב ולפנותם, ושמא נאנס או שכח.<br>אין סתירה בדברי רבנן. לענין מתים אין אומרים שקברו את האמצעים כדי לחזור ולפנותם משם, אלא כולם נקברו שם ע""י הדחק באקראי בעלמא ולא נתכוונו לעשות מקום זה בית הקברות [ע""פ המהר""ם[, אבל לענין כרם אנשים נוטעים גפנים סמוכים על דעת שאלו שלא יעלו יפה יעקרו ויהיו לעצים לשריפה.<br>- "	בבא בתרא קב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תיז. האם סלעים ובאלו גדלים נמדדים עמה כשאמר לו חבירו שהוא מוכר לו 1) בית כור עפר<br>2) כבית כור עפר 3) בית כור? 	"1) סלעים גבוהים י' טפחים ורחבים ד' על ד' טפחים אינם נמדדים עמה, פחות מכאן נמדדים עמה <sup>רכג</sup> אם אינם יותר מד' קבין לרב עוקבא בר חמא והוא שמובלעים בלא פחות מחמשת קבין ולרב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן רק אם מובלעים ברובה של שדה. ואם הוא סלע יחידי ראה בתשובה תכ.<br>2) אפילו היו שם סלעים גבוהים מי' טפחים נמדדים עמה אם אינם יותר מד' קבין.<br>3) רשב""ם כתב שאפילו כולה סלעים הגיעו. והתוס' (ד""ה בית כור) כתבו שדינו כאומר בית כור עפר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכג.  כתב הרשב""א שבי רושלמי איתא טפחים ר' ייסה בר בון אמר עד ארבע רחבן כמה ר' ינאי אמר עד עשרה אמות .</span>"	בבא בתרא קב: - קג. ותוס'		
